Risk Management
ניהול סיכונים הינו מרכיב מרכזי בהשקעה ובניהול פעילות במטבע חוץ, ריביות וסחורות. סקר הסיכונים המופק ע“י חברתנו הינו כלי עזר ברמה מקצועית גבוהה הנותן מענה מהיר ומדויק עבור מנהלי כספים ומנכ“לים של חברות. עבודת ניתוח זו כוללת למעשה בחינת החשיפות הפיננסיות של הקבוצה ברמה המאזנית והתזרימית ובכלל זה בחינה וניתוח של החשיפות לסיכוני מטבע, אינפלציה, ריבית וחומרי גלם.
לקוחותינו נהנים ממערכות טכנולוגיות מתקדמות המסייעות במשימת ניהול סיכונים פיננסיים וכן מגוון רחב של כלים ומכשירים לגידור סיכונים אלו.
פריקו מבצעת עבור לקוחותיה עבודות כלכליות ומתן חוות דעת, ניירות עמדה ויעוץ תוך התייחסות, ככל שניתן, לדרישות ועדת גלאי 2 והתקינה הבינ“ל IFRS, US-GAAP ועוד.
שווי הוגן וניתוחי רגישויות
לפריקו ניסיון רב ומאגרי מידע ייחודיים אותם צברה לאורך שנות פעילותה המקצועית, הכוללים טכנולוגיה מתקדמת, בסיס נתונים פיננסי רחב, ידע והיכרות עם השוק הפיננסי והתקינות הרגולטוריות.
פריקו מבצעת עבור לקוחותיה עבודות כלכליות ומתן חוות דעת, ניירות עמדה ויעוץ תוך התייחסות, ככל שניתן, לדרישות ועדת גלאי 2 והתקינה הבני”ל IFRS, US-GAAP ועוד.
בחינת שווי הוגן וניתוחי רגישות על פי דרישות ועדת גלאי:
פריקו מבצעת בדיקת שווי הוגן וניתוחי רגישות ע”פ דרישות ועדת גלאי 2 לעסקות פיננסיות בתחום המט”ח וריביות, קומודיטיס, אג”חים, אופציות להמרה, נגזרים משובצים, אופציות עובדים ועוד.
ועדת גלאי השנייה הגישה את המלצותיה בינואר 2006. הועדה קבעה כי דרישות הדיווח האיכותי במתכונתן הנוכחית נמצאו כנאותות ולאור השינויים בתקינה החשבונאית, המליצה לבצע איחוד בין כללי החשבונאות לבין דרישות הגילוי שבדוח הדירקטוריון. בהמשך לכך, המליצה הוועדה להתאים את ההגדרות שבחקיקה לאלו שבכללי החשבונאות. התאמת ההגדרות חשובה ביותר על מנת לפשט ולהקל על המשקיע את קריאת הדוח התקופתי.
אחת ההמלצות המרכזיות של ועדת גלאי השנייה הייתה לחייב את החברות להציג את השווי ההוגן של המכשירים הפיננסים והמוצרים הנסחרים בשוקי הסחורות. על החברות יהיה לבצע מבחני רגישות לשווי ההוגן של הרכיבים הללו. יתבצעו לפחות ארבעה מבחנים – כתוצאה משינויים מעלה ומטה של 5% ו- 10% במחירי שוק. כמו כן, במידה ובמהלך עשר השנים שקדמו למועד הדיווח היה שיעור שינוי יומי גבוה יותר מ- 10% יבוצעו בנוסף מבחני רגישות לפי שיעור השינוי הגבוה ביותר שנמצא בתקופה זו. מודל דיווח כמותי זה מאפשר למשקיע לקבל תמונה פשוטה להבנה וברורה לגבי השפעות סיכוני השוק על שווי החברה. מבחני הרגישות גם חושפים בפני הקורא סיכונים שכלל לא חשב כי השפעתם מהותית ולהיפך. חברות שעיקר עיסוקן בתחום הפיננסי יידרשו לכלול גם ניתוח לפי מודל שווי הוגן בסיכון (VAR).
פריקו מבצעת בדיקת ניתוחי רגישות:
עסקות פיננסיות
הלוואות בנקאיות
אג”ח שהונפק או לחילופין תיק אג”חים
אג”ח להמרה
אופציות לעובדים
שערוך והצגת שווי הוגן לפי עקרונות חשבונאיים מקובלים בארה”ב US GAAP
(באנגלית: Generally Accepted Accounting Principles, הקיצור המקובל: GAAP – מבוטא “גָאפּ”)
עקרונות חשבונאיים מקובלים או כללים חשבונאיים מקובלים – מייצגים מסגרת תקנית של קווים מנחים לאופן רישום עיסקאות בחשבונאות פיננסית. בחוות דעת על הדוחות הכספיים, קובעים רואי החשבון אם הדוחות נערכו על פי עקרונות חשבונאיים מקובלים.(הגדרה מילונית)
IFRS
תקן דיווח כספי בינלאומי (באנגלית: International Financial Reporting Standard, בקיצור: IFRS) הוא תקינה חשבונאית בינלאומית, שנקבעה על ידי המוסד הבינלאומי לתקינה בחשבונאות (IASB – International Accounting Standard Board) שמושבו בלונדון ופועל בשיתוף עם האיחוד האירופי, אך אינו כפוף לו ועובד בצורה אוטונומית.
(הגדרה מילונית)
על פי התקינה הבינלאומית ה IFRS, יש לבצע ניתוחי רגישות של השפעת השינויים בנתוני השוק הרלוונטיים לעסקות הפיננסיות על הרווח וההפסד באותן עסקות פיננסיות. בנוסף, על החברות להסביר ולפרט באשר לסיכונים שונים. במידה וישנם סיכונים נוספים (כגון במקרה של אופציות לעובדים, אג”ח, אג”ח להמרה ועוד) על החברה לבודד את אותו הסיכון ולתת לו ביטוי בשערוך הכולל.
נדגיש כי אין בשרות זה משום תחליף לניתוח כלכלי של תמהילי המחירים כמו גם תכנון וניהול תזרים המזומנים, ניתוח מאזן החברה, ניתוח דוח רו”ה וכו’. כמו כן אין בכוונת השרות הנ”ל לעסוק בניתוח פרטני של מבנה ההון החוזר של החברה ו/או הבעת דעה על הסעיפים השונים במאזן, דוח רו”ה וכו’.
ניתוח חשיבה פיננסית
פריקו מנג’מנט הינה בעלת רשיון לעסוק בייעוץ השקעות לצד נסיון רב שנים בביצוע עבודות ניתוח וחקר חשיפות פיננסיות במגוון רמות ודגשים, תזרימי – תפעולי, מאזני – חשבונאי וכלכלי – עסקי. פריקו משמשת כגורם המייעץ לחברות הגדולות והמובילות במשק הישראלי מזה שנים רבות. במסגרת פעילותה פריקו מגישה ללקוחותיה עבודות חשיפה, ניירות עמדה וחוות דעת.
בפעילותה, עושה פריקו שימוש בניסיון הרב ובמאגרי המידע הייחודיים שנצברו לאורך שנות פעילותה המקצועית,הכוללים מערכות המבוססות על טכנולוגיה מתקדמת, בסיס נתונים פיננסי רחב, ידע והיכרות עם השוק הפיננסי והתקינות הרגולטוריות.
הצלחתה של מדיניות ניהול סיכונים מותנית ביישום עקרונות עקבי של החברה, המתווים מראש.עקרונות אלו מתחלקים לעקרונות הקשורים לזיהוי צרכיה של החברה ולאלו המזוהים עם יישום מעשי של המדיניות.
איתור וניטור סיכוני שוק (Market-Risk) – בחינת החשיפות הפיננסיות של הקבוצה ברמה המאזנית והתזרימית ובכלל זה בחינה וניתוח של החשיפות לסיכוני מטבע חוץ, אינפלציה, מדדי יחוס, ריביות וחומרי גלם, סיכוני אשראי ונזילות.
סקר הסיכונים המופק ע”י חברתנו הינו כלי עזר ברמה מקצועית גבוהה הנותן מענה מהיר ומדויק עבור מנהלי כספים ומנכ”לים של חברות, כמו גם עבור יועצים ומשרדי רואי חשבון והינו גורם מסייע ומנחה בקבלת החלטות בכל הקשור לחשיפות הפיננסיות ואסטרטגיות הגנה. בסקר הסיכונים מובאים פתרונות ברורים לחשיפה וכן דרך ביצוע של האסטרטגיות לצד התפעול השוטף במהלך הפעילות העסקית של החברה. אסטרטגיות ההגנה נבחרות על בסיס שיקולים כלכליים והערכת הסיכונים הפיננסיים.
גידור אפקטיבי יתקבל כאשר שינוי בשווי כלי הגידור יהיה זהה לשינוי בשווי הנכס המגודר.
החשיפה הפיננסית של חברה ניתנת לבחינה בשני מישורים עיקריים:
מישור מאזני-חשבונאי
החשיפה המאזנית הינה תוצר סעיפי המאזן אשר במועד הקובע נקובים שלא במטבע הדיווח. החברה חשופה לתנודות בשע”ח ולהצגתם במאזן. חשיפה זו באה לידי ביטוי בנקודת זמן נתונה (סוף כל רבעון) בערכי נכסי החברה והתחייבויותיה. חשיפה זו ניתנת לזיהוי ומוצגת לפי נקודת ראות חשבונאית במאזנה של החברה.
מישור תפעולי-תזרימי
החשיפה התזרימית נובעת מהעדר חפיפה מלאה בנכס הבסיס בזרמי הכנסות – תמורות לבין זרמי הוצאות –התחייבויות בשל הבדלי מטבע, סכום, שע”ר, שע”ח, מועד תקבול/תשלום. חשיפה אשר באה לידי ביטוי בהתנהגות תזרים המזומנים של החברה על פני תקופה. חשיפה זו עשויה להיות מזוהה בדו”ח רווח והפסד שהחברה מציגה, ברמת החברה כולה וברמת נושי/משקיעי החברה.
מתודולוגיה
כלים לניהול סיכונים:
1. הגדרת מקור הסיכון
האם מקור הסיכון הנו משתנה חיצוני (אקסוגני) או משתנה פנימי (אנדוגני) לפעילות החברה. מקובל להניח כי משתנה הסיכון מתפלג בנקודת זמן לפי Log-Normal-Distribution למרות שהנחה זו הינה הנחה תיאורטית בלבד, נוהגים כולם להשתמש באופן פרקטי במסקנות הנובעות מהנחה זו כפי שנראה בהמשך. מאחר והתנהגותו של מקור הסיכון חייבת להיות מאופיינת לאורך זמן, הנחת ההתפלגות באה לידי ביטוי לאורך זמן בתהליך המבוסס על התפלגות זאת.
2. כלים לניהול סיכונים
למעשה כל פעילות עסקית המאופיינת במקדם מתאם נמוך מיחידתי עם מקור הסיכון, הנה כלי ניהול סיכונים. הכלים היעילים יותר הם אלו שמקדם המתאם שלהם עם מקור הסיכון מתקרב ל – (-1). מאחר ובמציאות קשה להצדיק נכסים שמקדם המתאם שלהם נמוך מאפס, אנחנו נזקקים לכלים פיננסיים / מימוניים אשר ניתן באמצעותם באופן מלאכותי (סינתטי), לייצר מקדמי מתאם שליליים עם כל מקור סיכון. הרעיון העומד מאחורי כלים אלו שניתן באמצעותם ובתוספת נכס חסר סיכון לבצע רפליקציה משלמת של מקור הסיכון.
3. כלים פיננסים:
חוזים עתידיים ועסקות SWAPS
קטגוריה זו מכילה התחייבויות חוזיות שביצוען – מסירה ותשלום – מבוצעים בתאריך עתידי בעוד שמחיר העסקה נקבע בעת חתימת החוזה. על פי רוב, אם כי אין זה הכרחי, לא מתבצעת כל העברת כספים בעת חתימת החוזה. חוזה עתידי (עסקת פורוורד) מאופיין בכך שמחיר העסקה נקבע במונחים של נכס חסר סיכון, ואילו בחוזהSWAP המחיר נקבע במונחים של נכס מסוכן. דהיינו, בחוזה עתידי קיים מקור סיכון אחד ואילו בחוזהSWAP קיימים לפחות שני מקורות סיכון.
חוזה עתידי – עסקת פורוורד
עסקה עתידית (עסקת פורוורד) הינה התחייבות של הצדדים לפיה תבוצע החלפה של נכסי בסיס (קבלת נכס א’: המטבע הנרכש כנגד מסירת נכס ב’: המטבע הנמכר) החלפת הנכסים תבוצע במועד הפרעון.
עסקת SWAP
עסקת ה-swap מורכבת משתי עסקות פיננסיות נגדיות. דהיינו, SELL/BUY או BUY/SELL. עסקה אחת הינה משום זכות חוזית (רכישת המטבע) והעסקה השניה הינה התחייבות חוזית (מכירת המטבע).
החברה רוכשת חוזה עתידי (עסקת פורוורד) ובה קונה עתידית את המטבע, ובמקביל מבצעת החברה מכירה עתידית של המטבע לתאריך רחוק יותר.
חוזי אופציות
עסקת אופציה כשמה כן היא. האופציה מאפשרת לחברה להחליט בתום העסקה האם ברצונה לממש את העסקה או לא.
אופציה הינה זכות חד צדדית של רוכש האופציה אשר יוכל להחליט על מימוש האופציה בתאריך עתידי. לעומת זאת מחיר האופציה (הפרמיה) נקבע בעת ביצוע העסקה. כלומר, באמצעות תשלום פרמיה מראש,רוכשת החברה זכות להנות מרווח שיווצר במקרה של שינויי שער החליפין בהתאם לכיוון האופציה (CALLאו PUT).
אופציית CALL
מכשיר האופציה פועל בדומה לפוליסת ביטוח בה עומדת לרשות הרוכש הזכות לנכס בסיס בתמורה לתשלום פרמיה ובשער מימוש (מחיר) המוגדר מראש. אופציית CALL בין מטבעית משמשת מכשיר הגנה מפני שינויים אפשריים, בלתי צפויים, בשערי החליפין של התחזקות המטבעות בהן לחברה התחייבויות ו/או תקבולים עתידיים.
מטרת החברה בניהול סיכונים:
בקניה – הגנה על קנית נכס מסוכן בעתיד (חשש מפני עלייה בשער החליפין)
במכירה – הגנה בהווה על נכס מסוכן (חשש מפני שחיקת ערך הנכס)
אופציית PUT
מטרת החברה בניהול סיכונים:
בקניה – הגנה על נכס מסוכן בעתיד (חשש מפני ירידה בשער החליפין)
במכירה – הגנה על נכס מסוכן בהווה
שתי ההגנות הללו שונות באופיין, ברמת הסיכון ובעלותן.
כלים סינתטיים
ישנם כלים פיננסיים רבים אשר באמצעותם יכולה החברה להיעזר על מנת לנהל את סיכוני החשיפה. כלים פיננסיים אלו חלקם פשוטים וחלקם מורכבים ודורשים בחינה מדויקת של הפרמטרים, ההשלכות של ביצוע העסקה על החברה וכן ההשפעות על כלל החשיפה של החברה.
לצורך הדוגמא נציג את עסקת הצילינדר: בעסקת הצילינדר רוכשת החברה אופציה אשר תגן על ההתחייבות – החשיפה בגין נכס הבסיס המסוכן שצפוי בעתיד ומנגד מוכרת אופציה בה מתחייבת החברה לרכוש את נכס הבסיס בשער מימוש אשר נקבע בעת רכישת האופציה.
בבחינת מדיניות ניהול סיכונים של חברה, יש לשים דגש על מספר כללים חשובים:
כלל א’
מדיניות ניהול סיכונים חייבת להתייחס אל כל מקורות הסיכון והקשרים הקיימים (במידה וקיימים) ביניהם. מדיניות של ניהול סיכונים ביחס למשתנה אחד בלבד עשויה אף להגדיל את רמת הסיכון ביחס למצב שבו לא נקטה החברה כלל פעולות לצורך ההגנה. (זאת כאשר המתאם בין שני מקורות הסיכון הינו שלילי – התחייבות מול נכס באותו מטבע וכו’). מדיניות ניהול סיכונים ביחס למקור סיכון אחד בלבד עשויה להעלות את רמת הסיכון.
כלל ב’
תרומתו של מקור סיכון מסוים לחשיפה הכוללת של החברה חייבת להימדד במונחים של מקדמי המתאם עם חשיפות אחרות הקיימות בחברה, תוך התייחסות למשקלו של כל מקור סיכון בגודל החשיפה.
סיכון סיסטמתי – זהו סיכון המבטא את השפעת השוק כולו על רמת הסיכון של החברה.
סיכון ייחודי – סיכון זה מבטא סיכונים הספציפיים לחברה מסוימת. ניתן לומר כי מדיניות ניהול סיכונים ייחודיים אינה כרוכה בעלות ולפיכך מדיניות אי חשיפה הינה דומיננטית על פני מדיניות חשיפה.
על פי רוב, חשיפות החברה לסיכונים כוללות את שני סוגי הסיכונים הללו. בסעיפים הבאים נוכיח כי חשיפותיה הממוניות של החברה הינן בדרך כלל משום חשיפה לסיכון ייחודי, כאשר מרכיב הסיכון הסיסטמתי בא לידי ביטוי בהפרשי שערי הריבית הריאליים הקיימים בין מדינות.
כלל ג’
מדיניות הקטנת חשיפות עסקיות (כאשר מקור הסיכון מוגדר כסיכון סיסטמתי) הינה רלוונטית לגבי חברה אשר מקור סיכון חדש הגדיל את רמת החשיפה בפועל מעבר להעדפת הסיכון הנגלית של החברה. במקרה זה חייבת החברה לקבל החלטה באם להקטין את החשיפה שכן הקטנה זו תהא כרוכה בעלות כלכלית, או לפזר את סיכון.
לא תמיד עומדת החברה בפני כל אפשרויות הפעולה. ישנם מצבים בהם החברה אינה יכולה לפזר סיכון בשל מגבלות המוטלות על פעילותה, או עצם פעילות החברה מחייבת חשיפה למקור סיכון ספציפי. במקרה זה מדיניות ניהול סיכונים תהיה כרוכה בעלות כלכלית. החברה צריכה לשקול את משמעות העלות הכלכלית הזו ביחס להעדפות “סיכון – תשואה” הספציפיים של החברה. בעוד שהעלות הכלכלית של הקטנת חשיפה מתומחרת בדרך כלל בתנאי שוק, הרי שערכה של הקטנת החשיפה לגבי החברה הינו ספציפי. לדוגמא: עלות הקטנת חשיפות מימוניות של חברה מתומחרות על ידי עושי השוק בהתאם לערכי שוק באותה עת. יוצא, שהחברה עומדת בפני החלטה כי למרות שמקור סיכון מסוים הגדיל את דרגת החשיפה שלה, עדיין אין מקום להקטנת החשיפה וזאת בשל העובדה כי העלות הכלכלית של הקטנת החשיפה המימונית גבוהה מהערך שמייחסת החברה להקטנת החשיפה.
כלל ד’
בהתאם לכלל ג’ והמסקנה הנובעת ממנו, יתכן מצב שבו החברה תעדיף הקטנת חשיפה ולעומת זאת, יתכן מצב אחר, בו החברה תעדיף להימנע מהעלות הכרוכה בהקטנת החשיפה. אין דרך אמצע, שכן רק אחת משתי האפשרויות הנ”ל תהא עדיפה לחברה. לפיכך פשרה בדרך של שילוב מדיניות ניהול סיכונים והימנעות ממדיניות ביצוע הגנות בדרך של יצירת תחזיות לגבי התנהגות מקורות הסיכון, אינה אופטימלית לחברה.
כלל ה’
בשום מקרה אסור לאפשר לתוכנת המחשב או למפעילה לקבוע את המדיניות ו/או לשנות את קווי מדיניות של החברה בשל תוצאות בפועל משימוש בכלי המדיניות. כלומר, אין לשנות מדיניות בשל העובדה שבתקופה מסוימת אי שימוש בכלים הפיננסיים הייתה מביאה לתוצאה בפועל טובה יותר. המאפיין היחיד שמצדיק שינוי מדיניות כפי שנאמר לעיל הינו שינוי ברמת הסיכון של החברה הכרוכה במקור הסיכון.
נדגיש כי אין בשרות זה משום תחליף לניתוח כלכלי של תמהילי המחירים כמו גם תכנון וניהול תזרים המזומנים, ניתוח מאזן החברה, ניתוח דוח רו”ה וכו’. כמו כן אין בכוונת השרות הנ”ל לעסוק בניתוח פרטני של מבנה ההון החוזר של החברה ו/או הבעת דעה על הסעיפים השונים במאזן, דוח רו”ה וכו’.
